סיפור העלייה המרגש של נערת ישראל ריטה לוקין עבר דרך תיכון נעמת בעיר לוד

22.05.2020
בעוד כמה ימים ימלאו 30 שנה מאז שעלינו ארצה
לוקחת אוויר וכותבת את סיפור העלייה שלי.

נולדתי בקזחסטן בעיר הבירה אלמא-אטא, הנקראת גם אלמטי. זו הייתה עיר הבירה לשעבר של קזחסטן. קזחסטן הייתה חלק מברית המועצות ובשנת 1991 הפכה למדינה עצמאית מיד לאחר התמוטטות ברית המועצות. זה קרה שנה אחרי שעלינו לישראל.

אני בת יחידה במשפחה, עד העלייה ארצה גדלתי באווירה מאד חמה, קרוב למשפחתי עם המון אהבה כבת ונכדה יחידה.
היו לי חברים אהובים, הלכתי לחוג שחייה והחלקה על הקרח ובקיץ רצתי ושיחקתי בהרים, הכי קרוב לטבע, ואכלתי פירות יער מגיגיות.

בשנת 1990, בצעד אמיץ מאד,אבי משאיר הכל מאחור
ואני עולה עם הוריי לארץ ישראל. הכל קרה תוך שבוע, לא הבנתי בדיוק מה קורה, למה אני נפרדת מסבי וסבתי? למה הם לא באים איתנו? למה חבריי הטובים בוכים ומאחלים לי בהצלחה? ולמה אנשים זרים יגורו עכשיו בדירה בה גדלתי.

העלייה הייתה לי קשה והקליטה לא פשוטה עם קשיי הסתגלות,השפה החדשה ובעיקר הצקות מילדים.
בשנה הראשונה עברנו ארבעה בתים, ירושלים, לוד, צפת, שוב לוד בשנת 91 התמקמנו באתר קרוואנים בישוב קהילתי בית חשמונאי עם עוד 250 משפחות של עולים חדשים.

בבית חשמונאי, בקרוואנים חוויתי ילדות מדהימה ובלתי נשכחת, שיחקנו בחוץ עד השעות הקטנות של הלילה, עשינו מדורות, טיילנו בפרדסים, קפצנו גומי, רקדנו במועדון השכונתי, בחג סוכות בנינו סוכה ששמרנו עליה כל השנה, הצלנו כלבים משוטטים והם ישנו בסוכה שלנו.

היה גם המון קושי, ומשום מה הזכרונות ממנו צפו רק בשנים מאוחרות יותר.
את ההורים כמעט ולא ראינו, הם עבדו מלפנות בוקר עד הלילה,
היו הצקות אין סופיות בבית הספר, מורים שלא עזרו להשתלב בכיתה, והרבה לעג משכנינו לישוב שהתגוררו באיזורי הווילות.

בבית ספר עצמו עד גיל כמעט 15 בכלל לא דיברתי, חשבו שאני אילמת.
תמיד חיכיתי רק לחזור הביתה והיו תקופות שלא הלכתי לבית ספר כלל, לא הרגשתי בטוחה להיות שם.
לפני המעבר לתיכון היועצת הודיעה שלא אוכל להמשיך בהרצוג ואני חייבת לעבור לבית ספר אחר.
עברתי ל תיכון נעמת לוד, בית ספר של קיבוץ גליות, תרבויות
והמון חברים שצמאים להכיר אחד את השנייה. סוף סוף הצלחתי לדבר, לצחוק עם אחרים, ללכת לביתה של חברתי הטובה ולאכול מאוכל הבדואי- אירוח ואוכל שלא חוויתי או הכרתי עד אז.
עד היום אני בקשר עם חלק מהמורים שלי מנעמת והולכת לבקר את התיכון פעם בכמה שנים.

בגיל 15 הוריי מתגרשים, אני מתחילה לעבוד בכל עבודה שרק מזדמנת כדי לעזור לאימי. בלילות מילצרתי באולמות אירועים, בשבתות עבדתי בשטיפת כלים במסעדה חלבית במשמר איילון, ובשעות הצהריים פעמיים בשבוע ניקינו עם חברתי משרדים. בכיתה הייתי נרדמת, לא הצלחתי להכיל ולשלב את הכל.

לקראת גיל 17 באתר קרוואנים נשארו רק 3 בתים מבין 250 שפעם עמדו שם, מנתקים לנו את החשמל בישוב על מנת שנתפנה כמה שיותר מהר.
באחד הערבים חזרנו עם אימי בשעת ערב מאוחרת,היה חשוך, רק האורות מאיזורי הווילות בסביבה העירו קצת את הדרך .
נכנסנו הביתה ומיד אחרינו נכנס מחבל עם סכין. לתומי חשבתי שהבחור בן ה-17 גנב, אולי פושע צעיר, וזה מה שעזר לנו להנצל בנס.
לאחר לילה של חקירות במשטרה, אני מגיעה לבית ספרי ורק שם מצליחה לבכות ולפרוק, היועצת שלי פונה לתקשורת, וכבר באותו השבוע מחזירים לנו את החשמל אבל שום מילה או עדויות מהמשטרה בתקשורת על מה שחווינו.

לקראת גיוסי לצה"ל אני עוברת לאשדוד
ולאחר השחרור מגיעה הזכייה בטקס מלכות היופי. אני זוכה בתואר נערת ישראל יחד עם מלכת היופי גל גדות, ונוסעת לייצג את ישראל בתחרות מיס עולם.
פתאום הגיעו מיילים וברכות מאותם הילדים והוריהם שלא רצו לשחק איתי ולהזמין לביתם במסיבות ימי הולדת, שקראו לי ולאימי רוסיות מסריחות, אנשים שלעגו וצחקו, הם פתאום מצאו את דרכם אליי כשבעצם אף פעם לא דיברנו או היינו חברים.

לפעמים אני נזכרת בהם ועצוב לי, עצוב לי שלא היו שם לצידי ואיתי כשכל כך הייתי זקוקה להם כעולה חדשה, עצוב לי שאולי פספסנו רגעים כייפים יחד, ועצוב לי שעד היום זה עדיין קיים בין תרבויות.

היום כעבור 30 שנה, עדיין לא תמיד מרגישה פה בבית, לא תמיד מדברת נכון, כותבת עם שגיאות, מדלגת בין רוסית לעברית כאילו הייתה שפה אחת, אין לי משפחה בישראל, אבל אני אוהבת את הארץ מאד.
תמיד אשאר קצת אותה ילדה קטנה עם קוקיות ופפיונים ענקיים בשיער,
אבל מזמן כבר לא אילמת, וכאקטיביסטית טבעונית הכי גאה בעולם ,אני תמיד אשמיע את קולי עבור כל אלה שלא מצליחים.

בתמונה-אני עם דגל ישראל, כנציגה ישראלית בערב התרמה באיטליה עבור ילדים פגועים מרעידת אדמה שפקדה את איטליה לפני כמה שנים.

קרדיט: ריטה לוקין

שתפו חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

כל העסקים באזור רמלה לוד

כל העסקים באזור רמלה לוד

נמצאים באינדקס שלנו

מה עם העסק שלך?

מנוי חינם לקבלת עדכונים בוואטסאפ