לעבור את המעבר ….

מאת: סיגלית לניאדו

מי מכם שקיבל בימים האחרונים טפסי רישום לקראת כיתה א' , חטיבה או תיכון בוודאי מתרגש… בדיוק כמוני ! המעטפה הזו שהגיעה מביה"ס ובה טפסים למילוי לקראת הרישום לחטיבה של הבן הצעיר שלי ריגשה אותי מאוד ויחד עם ההתרגשות עלו מחשבות וחששות…. כאמור, זה הבן הצעיר שלי – לפניו יש לי 2 מתבגרים שכבר עברו את השלב אז כביכול יש לי ניסיון אבל הוא לא בהכרח מרגיע כי לשניהם זו היתה תקופה לא קלה ! אבל וזה אבל גדול – זה היה שלהם וזה הניסיון שלי ולא שלו ! ואת זה הייתי חייבת להזכיר לעצמי מייד !

אבל… כן יש עוד אבל… הניסיון  שלי ( וגם הידע… ) לימדו אותי שככל שתהיה לו הכנה טובה יותר כך יהיה לו קל יותר וגם המעבר הזה יעבור בשלום וכדי שזה יקרה אני מתחילה את ההכנה כבר עכשיו , בימים אלה !

אז איך מתחילים ? ממה ? ואיך עושים את זה כך שלא אלחיץ אותו יותר ?

אז כמו שאמרתי ההתחלה היא בראש ובראשונה בנו , במחשבות, בחששות, בהבנה ובפרשנות שלנו – ככל שאנחנו נדע יותר מה אנחנו מרגישים כלפי המעבר, אם זה דאגה או חשש, שמחה או התרגשות או שניהם יחד ונדע איך להרגיע את עצמנו ע"י איסוף מידע כלפי המסגרת, הכרות של המקום, הכרות הצוותים, קבלת המידע הדרוש לנו על מנת שנוכל ללוות את הילד שלנו לקראת המעבר ממקום בטוח ורגוע !

הרגשות שלנו, המחשבות שלנו כלפי המעבר וכלפי המקום אליו יגיע הילד, כלפי הצוות וכו' הם כל כך משמעותיים וחשובים מכיוון שדרכם הילד מסיק מסקנות ומגבש לעצמו דיעה או תחושה לגבי כל אלה. הילד בשלב הזה נרגש בעצמו, קצת חרד, עם קצת חששות או אולי הרבה והוא מחפש תשובות ודרך להירגע בעזרת הוריו ולכן הוא בודק ובוחן את ההתנהגות, האמירות, השיח והרגשות שלהם בנושא….שימו לב .

השלב הבא יהיה לדבר עם הילד, לשאול שאלות, לאפשר לו להביע רגשות, לתת לו לשאול שאלות, להתייעץ איתו לגבי החלטות ( עד כמה שניתן ובהתאם לגיל הילד ), לשתף אותו במילוי הטפסים ( אם ניתן ), לשתף בחוויות אישיות שלנו או של האחים שלו ולבסוף… לשאול אותו איך נוכל לעזור ? ולהשאיר הזמנה פתוחה לשיח ולשאלות נוספות . במשפט כמו : "אם תרצה לשאול אותי משהו או לספר לי משהו אשמח לענות לך ולהקשיב … כשיתאים לך אני כאן " – ילדים לעיתים עמוסים רגשית וצריכים זמן לחשוב ולגבש לעצמם את המידע שהם רוצים לדעת ואת הרגש שהם רוצים לחשוף ולכן כדאי לאפשר להם לעשות את הדברים בקצב שלהם…. לבחור לשוחח בזמן ובמידה שמתאימים להם.

ככל שנצליח להעלות בשיחות עם הילד, גם בקצרות שבהן, את הרגשות של הילד , המתח, החשש או השמחה, ההתרגשות נוכל יותר לעזור לו וזאת בעיקר שנאפשר לו לדבר אותם, לעסוק בהם ולתת לו לגטימציה לאותם רגשות – "זה בסדר לחשוש " , "זה הגיוני שתפחד.. " – אלה משפטים שמנרמלים את הסיטואציה ומרגיעים את הילד.

דבר נוסף שחשוב לא פחות הוא ההתמקדות בחוזקות של הילד להתמודד עם המעבר , ניסיון קודם שלו במעבר והדרך שלו להתמודד בעבר, חוזקות כמו היותו נעים הליכות, חברותי, טוב לב, אוהב את האחר, נתינה, יצירתיות, הומור , חכמה ועוד הם החוזקות שיסייעו לו ויעמדו לזכותו גם במעבר הזה וכדאי מאוד להזכיר לו אותם.

ולכל ילד יש חוזקות ! גם לילדים שקשה איתם , גם לילדים שבמקום הקודם לא היה להם טוב המעבר יכול להיות הזדמנות להתחלה חדשה ולדרך חדשה שתביא לידי ביטוי את אותם חוזקות !

ילד שיהיה לו את המידע שלו הוא נחוץ, שיבטא את רגשותיו ויכיר את החוזקות שלו יתמודד טוב יותר עם המעבר ובשביל כל אלה הוא צריך אותנו ההורים ! כי להיות הורים זה ה…תפקיד בחיים !

בהצלחה !

אתם מוזמנים לעקוב אחרי! סיגלית לניאדו מנחת הורים – בוגרת מכון אדלר

בפייסבוק > https://www.facebook.com/sigalitlaniado

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

כל העסקים באזור רמלה לוד

כל העסקים באזור רמלה לוד

נמצאים באינדקס שלנו

מה עם העסק שלך?

מנוי חינם לקבלת עדכונים בוואטסאפ